תרגול הריפוי בטבע

לטבע יש כוח מדהים לרפא. אם אי פעם טיילתם בפארק כדי לנקות את הראש, טיילתם מתחת לעצים, ישבתם על החוף, לקחתם אוויר מרענן או טיפלת בגינה, אתם יודעים כמה זמן בילוי בטבע יכול להיות משקם. במיוחד כאשר מתמודדים עם טראומה, כאב פיזי או נפשי, הטבע יכול להיות מרפא, חבר ויועץ, שיוביל אותנו בחזרה לשלמות.

להקיף את עצמנו במקצבים ובצורות הטבע יכול להיות טרנספורמטיבי ומרפא. מהאיורוודה, מסורת הריפוי העתיקה של הודו, ועד לרופא שלך, כולם ממליצים לבלות לפחות עשרים דקות בטבע בכל יום. פעולה זו מאפשרת לנו לחוות את פלא קיומנו בכל החושים. הטבע מאפשר לנו להעביר את תשומת הלב שלנו אל מעבר לאגו שלנו ולהכיר בקשר הבלתי נפרד שלנו ליקום.

כילדים הייתה לנו תחושת חיבור והיקסמות מולדת מהעולם הטבעי שסביבנו. חווינו פתיחות וחופש שרק חשיפה לטבע יכולה לספק. אבל, החיים איכשהו הרחיקו אותנו מהדשא הרך, הרוח העדינה והשמש החמימה וגרמו לנו לחיות בג'ונגל שונה לגמרי - הבטון.

למרות שהחיים הם הרפתקה מפוארת של נשמתנו, הם כרוכים לעתים קרובות בכאב, מאבק וטראומה. זה, יכולתי להעז לומר, הוא דבר בלתי נמנע. כולנו מתמודדים עם אתגרים ויש לנו חוויות חיים שליליות שמשאירות צלקות. חלק מהצלקות כל כך עמוקות שהן יכולות להקהות אותנו, ולהשאיר אותנו תקועים בטראומה שלנו. 

הגוף שלנו שומר על הניקוד, וכשאנחנו לא יכולים יותר, אנחנו פשוט רוצים לברוח מעצמנו, לקפוץ מהעור שלנו. דיסוציאציה היא אחד התסמינים האופייניים והלא נוחים של טראומה. אנשים שחווים דיסוציאציה באופן כרוני מרגישים לא בטוחים בגופם, הם מתעלמים מתחושות הבטן שלהם ומכבים את כל מה שסביבם. במילים פשוטות, הם לומדים איך להסתתר מעצמם.

אם אפשר לסכם את הטראומה ותסמיניה כפעולת ההסתרה מעצמו, אז לדעתי, לטבע יש השפעה הפוכה. הפעלת החושים שלך והתמקדות בסביבה הטבעית היא דרך נפלאה לבסס את עצמך ברגע הנוכחי. התבססות בטבע היא דרך קלה להוציא את עצמכם מההרהורים המטרידים מחדש, הפלאשבקים והדיסוציאציה.

החיים כואבים, הטבע מרפא

בתחילת שנות השמונים ביקר חוקר בבית חולים פרברי מקומי בפאולי, פנסילבניה. הוא הגיע לשם לאסוף מידע על חולים שעברו ניתוח בכיס המרה והחלימו בשורה של חדרים הפונים לחצר. ניתוח כזה הוא בדרך כלל לא מסובך, ורוב החולים מחלימים תוך שבוע או שבועיים. עם זאת, החוקר תהה מדוע לחלק לקח יותר זמן להתאושש והאם הבדלים בין חדרי אשפוז יכולים להיות הסיבה לשהותם הארוכה יותר. חלק מחדרי בית החולים היו פונים אל קיר לבנים, בעוד שאחרים פנו לדוכן קטן של עצים. מלבד הנוף, החדרים היו זהים.

החוקר גילה שמטופלים מול העצים מרגישים הרבה יותר טוב ובדרך כלל היו עוזבים את בית החולים מוקדם יותר מאלה עם נוף לקיר הלבנים. הם גם היו פחות מדוכאים ויחוו פחות כאב. אפילו אחיות ישימו לב שאותם אנשים יהיו פחות נסערים ולא ישתוקקו להרבה עידוד בהשוואה לחולים שיכלו להסתכל רק על לבנים חסרות חיים. 

דוגמה נוספת לכך שלטבע יש השפעה חזקה על הבריאות הכללית שלנו היא הספר הנפלא של סינדי רוס, 'הולכים לקראת שלום.' בו משתפת המחברת את סיפוריהם של ותיקים שלאחר פריסתם התמודדו עם PTSD. סינדי רוס מסבירה כיצד, באמצעות תהליך של אקו-תרפיה (בילוי זמן בטבע לריפוי נפשי ופיזי), חיילים משוחררים יכלו למצוא כלים להתמודד עם נושאים כמו אשמה של ניצולים, דיכאון, סיוטים, חוסר אמון, מחשבות אובדניות, ערנות יתר וחוסר של מטרה.

כמה מהותיקים שעליהם היא מדברת אפילו הלכו לקיצוניות כמו בילוי חודשים במסעות למרחקים ארוכים, כמו שיט בקאנו בנהר המיסיסיפי באורך 2,320 קילומטרים או טיול במסלול ההפרדה הקונטיננטלית באורך 3,100 קילומטרים. עם זאת, עבור רוב הוותיקים, בילוי אפילו זמן קצר בחוץ עשה פלאים לריפוי שלהם. הדבר הבולט ביותר הוא האמונה הקולקטיבית שלהם שאם אתה סובל מטראומות הרסניות בזמן מלחמה, הטבע יכול לספק לך נחמה וריפוי נחוצים ועוצמתיים.

מבט מרתק נוסף לתוך כוחו המרפא של הטבע מגיע מ'תיקון הטבע," ספרה של עיתונאית מדהימה פלורנס וויליאמס שבו היא מפרטת את היתרונות של בילוי בחוץ. היא בילתה שנים במסעות על פני כדור הארץ וחשפה את המדע מאחורי הריפוי הטבעי. למשל, האם ידעת שבתוך חמש הדקות הראשונות של הליכה ביער, הגוף והמוח שלנו מתחילים להשתנות, קצב הלב שלנו מואט, שרירי הפנים שלנו מתחילים להירגע, ופטפוט המוח הבלתי פוסק נרגע. רמות הפרודוקטיביות והיצירתיות שלנו עולות, ואנו מרגישים מחוברים יותר לאנשים ולעולם הסובב אותנו. ריח עצי האורן מחזק את המערכת החיסונית שלנו בעוד שירת ציפורים והתבוננות בצורות שונות של הטבע מאפשרים למוח שלנו להוציא יותר גלי אלפא, מה שהופך אותנו רגועים וערניים יותר. דברים מדהימים, לא?

לטבע יש דרך ללמד אותנו להתמודד עם האתגרים שלנו, להתחזק באמצעות מצוקה ולטפל בעצמנו יותר, וזה משהו שהמטפלים יודעים עליו הרבה. כאשר אחיה התאום של אודרי, קורי, עבר ניתוח גדול בעמוד השדרה, היא הפכה למטפלת שלו במשרה מלאה. היא נאלצה ללמוד איך להיות אחות, PT, OT, מנהלת כאב, ותוך כדי כך, היא איבדה את תחושת הרצונות והצרכים שלה. אבל עם התמיכה והכלים שהיא השיגה מה- אין מחסומים בתוכנית, היא הצליחה להתמקד מחדש בעצמה. בילוי בחוץ והתמודדות עם אתגרים טבעיים אפשרו לה לשחרר את רגשותיה, לחלוק מחשבות עמוקות, להרים את רוחה וללמוד לתעדף את הטיפול העצמי שלה כדי להיות אדם טוב יותר עבור משפחתה ועבור עצמה.

צא החוצה ותרפא

נכון לעכשיו, בעידן הקורונה וההתרחקות עצמית, מעולם לא היה זמן טוב יותר וצורך גדול יותר ביתרונות הטבע. לטבע יש דרך קסומה לבסס אותנו, ולפי כל כך הרבה הוכחות מדעיות, יכול להיות לו כוחות ריפוי מסיביים, משיפור מצב הרוח שלנו וחיזוק המערכת החיסונית ועד לחוות פחות כאב פיזי. אז, נעלו את הנעליים וצאו החוצה, לכו מתחת לעצים, תרגלו מיינדפולנס, השתזפו, נשמו.

המשך לחלק 4 של הסדרה על כוחו המרפא של הטבע