תודעה קוונטית: גישור בין מדע, נשמה ואינטגרציה עצמית בכנס מדע התודעה בברצלונה
בעוד שברצלונה פועמת השבוע בנוכחותם של מובילים
מדוע Happytalism הוא המפתח לחיבור מחדש?
אנחנו חיים בעולם מפוצל. ולא רק פוליטית. הכלכלה העולמית יוצרת מנצחים ומפסידים, ללא דרך ברורה לשגשוג עבור מיליוני אנשים. העשורים האחרונים יצרו אי שוויון גדול בעושר, ואיתו גישה לא שוויונית למושכות הכוח. אנחנו מופרדים לאורך קווים מקומיים, אזוריים וגבוליים, ואנחנו מחולקים לחלקים כפריים ועירוניים. אנו נאבקים יותר ויותר עם הבדלי מעמד, גזע ודת.
אבל הקיטוב לא נעצר כאן. אנחנו גם חלוקים מבחינה פוליטית ואידיאולוגית. מלחמות גזע, הפלות, נישואים חד מיניים, עוני, שימוש וניצול לרעה של כוח, הגנת הסביבה - אתה שם את זה. המפלגות הפוליטיות ברחבי העולם ממלאות תפקיד חשוב יותר באופן שבו אנשים מצביעים ואיך הם חושבים על נושאים פוליטיים ממה שאנו מדמיינים. והחדשות לא עוזרות בעניין הזה. הקיטובים הפוליטיים, הכלכליים והאחרים הללו הם תוצאה ברורה של כך שאנו נפרדים יותר ויותר מעצמנו, מאחרים ומכדור הארץ שלנו.
אז מה אנחנו, כבני אדם, יכולים לעשות בנידון? עלינו להגביר את ההבנה הציבורית לגבי איך להשתתף בתהליך, מהעיירות הקטנות ביותר ועד למדינות הגדולות בעולם. עלינו להיות מודעים יותר כשמדובר בדיאלוג ציבורי. עלינו לשאוף לשיתוף פעולה, שיתוף פעולה ופשרה בכל נושא הקיום האנושי. רק אז נוכל לעשות את הצעד הראשון שלנו לקראת פריחה אנושית גלובלית.
בעבודה ובחיים, עלינו להתמודד עם אחרים באדיבות ובכבוד. עלינו לנסות לזהות את ההבדלים בינינו ולהעריך את הדברים המשותפים לנו. זה אומר להקשיב בזהירות, להבין את נקודת המבט של האחר ולמצוא דרך להתאים להבדלים כך שכולם יוכלו להרוויח משהו במקום מאבקים שמייצרים מנצחים ומפסידים. זה גם אומר לשאוף לא לפגוע באחרים למעננו אלא לשכנע אותם להגיע לתוצאה שעוזרת לכולם להצליח. לבסוף, זה אומר שכולנו נמצאים בזה ביחד, שכולנו שואפים לטובת הכלל.
מגיפת הבדידות
הרבה לפני תחילת מגיפת COVID-19, הבדידות כבר הוכרה כבעיה משמעותית בבריאות הציבור, מה שגרם למדינות רבות ליצור אסטרטגיה לסיום הבדידות. אבל עם תחילת המגיפה, ועם אמצעים כמו נעילה, מיגון והגבלת מגע עם אחרים, הותירו עוד מיליונים מתמודדים עם בידוד חברתי, פרידות ממושכות ובדידות.
באמריקה, רק בעשורים האחרונים, מספר האנשים עם אפס חברים היה מוּכפָּל פִּי שָׁלוֹשׁ! יותר משליש מהאנשים מעל גיל 45 לדווח על תחושת בדידות, עם הדומיננטיות בקרב אלה מתחת לגיל 25 ומעלה לגיל 65. על פי מחקר חדש של Cigna, לבני 18-22 יש את ציוני הבדידות הגבוהים ביותר במדד הבדידות האמריקאי של Cigna.
עם זאת, לבדידות יש השלכות בריאותיות משמעותיות, ללא קשר לגילו של האדם. לדברי ג'וליאן הולט-לונסטאד, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת בריגהם יאנג, בידוד חברתי ובדידות עלולים להזיק לבריאותם באותה מידה כמו מעשן חמש עשרה סיגריות ביום! בדידות תורמת גם לתחלואה ולתמותה מוקדמת. אנשים בודדים נמצאים גם בסיכון גבוה יותר למחלות לב וכלי דם, דמנציה, השמנת יתר, דיכאון ויש סיכוי גבוה יותר לאבד את היכולת לבצע את המשימות היומיומיות שלהם.
הבעיה הפכה כה חמורה שבשנת 2018, ראש ממשלת בריטניה דאז תרזה מיי מינתה את הראשון שר הבדידות, מכריזה על אסטרטגיה לאומית להילחם באחד האתגרים המשמעותיים ביותר של בריאות הציבור בתקופתנו.
כפי שכותב המנתח האמריקני לשעבר Vivek H. Murthy: "אנו חיים בעידן המחובר ביותר מבחינה טכנולוגית בהיסטוריה של הציוויליזציה, אך שיעורי הבדידות הוכפלו מאז שנות ה-1980." מה מספרים לנו המספרים האלה? שהגיע הזמן שנתחיל לראות בבריאות לא רק פיזית או נפשית אלא גם חברתית.
מפתח לחיבור מחדש
מה שהמין האנושי זקוק נואשות הוא חזרה לשלמות. עמוק בפנים, רוב האנשים נאבקים בבדידות בשל חוסר המודעות לגבי הפצעים האולטימטיביים שלהם (בושה, אשמה, דחייה, הכחשה, פרידה, הדחקה). במקום ריפוי פעיל של הפצעים הללו, אנשים נוטים להסתגר במצבי הפגיעה שלהם. בקנה מידה עצום, זה יוצר סבל קולקטיבי, וסבל קולקטיבי דורש ריפוי קולקטיבי.
הצעד הראשון הוא ללמוד איך לסלוח ולאהוב את עצמנו. זהו חיבור מחדש עם הפוטנציאל האישי והכישרון הבסיסיים שלנו, גילוי מטרת חיינו ומימוש האושר האישי הגבוה ביותר שלנו. אבל, עם מה בעצם אנחנו מתחברים מחדש? אנו מתחברים מחדש עם האור והאוניברסליות של הווייתנו, נותנים למודעות שלנו לחזור לאיזון הטבעי. כאשר התודעה שלנו מאוזנת, הריפוי מתחיל. משם, נוכל לקבל את החופש להיות, תודעה להתרחב ולהתפתח, ואושר לחלוק.
הפיטליזם כמחשבה חדשה
תרגול של אמפתיה, חמלה ותודעה יכול לעזור למנוע ולהפחית בדידות כרונית. באשר לחמלה, עלינו לחלק חמלה כלפי אחרים ו חמלה כלפי עצמנו. חמלה עצמית היא ללמוד איך לא להיות קשה עם עצמך. כולנו עושים טעויות, אבל יכול להיות לנו גם הרצון לתקן דברים.
כפי שמסבירה הרופאה קריסטין נף, חמלה כלפי עצמו אינה שונה באמת מחמלה כלפי אחרים. זה אומר להתנהג באותו אופן כלפי עצמך בזמנים קשים ומאושרים כאחד. במקום לנזוף בעצמך ללא רחם על החסרונות שלך, עליך להתעמת עם כשלים אישיים באדיבות ובהבנה.
זה נעשה בגלל שאכפת לך מעצמך, לא בגלל שאתה חסר ערך. תחושת חמלה כלפי עצמך וכלפי אחרים פירושה שאתה מכבד ומקבל את האנושיות שלך. ככל שנהיה מוכנים יותר לפתוח את ליבנו למציאות זו במקום להילחם נגדה, כך נוכל לחוש חמלה כלפי עצמנו ועם בני האדם.
כשאנחנו מחוסרי הכרה וכבויים, אנחנו לא יכולים לזהות את הדברים שמעכבים את הצמיחה שלנו. כאשר איננו מודעים לנושאים ספציפיים בדמות או בחיינו, הם יכולים לשלוט בנו באופן מוחלט. עם הזמן, החיים שלנו יכולים ללכת בכיוון ההפוך ממה שרצינו שהם ילכו מכיוון שלא הצלחנו לתרגל מודעות ותודעה.
השינוי מתחיל במודעות ובחמלה עצמית וממשיך בלמידה ממערכות יחסים משמעותיות ותרומה לטובת הכלל. להיות מודע, מרוכז, רגוע ומודע הוא הפתרון לבעיות אנושיות, הן בקנה מידה קטן והן בקנה מידה גדול. זה שמחות דרך.
אנחנו צריכים להתחבר לאני הרוחני שלנו (ללא קשר לאמונות שלנו) ולהעיר את התודעה שלנו לקבל ולאהוב את עצמנו במלואם. ברגע שאנחנו יכולים להעריך את עצמנו, אנחנו יכולים להרגיש אותו הדבר עבור אחרים. ברגע שאנו מרגישים אותו הדבר כלפי אחרים, אנו נלחמים ביעילות נגד קיטוב וניתוק מהעצמי, מאחרים ומהטבע. מטרה שבאמת שווה לעבוד בשבילה!
הורד בחינם את חיבור מלא
בעוד שברצלונה פועמת השבוע בנוכחותם של מובילים
איך זה מרגיש להיות בחיים? זה
אני שם לואיס מיגל גאלרדו, וחשוב להשוות
