תרגולים יומיומיים לשמירה על היגיינה נפשית טובה

גבריאלה רייט היא שחקן ודוגמן בריטי שלצד דיפק צ'ופרה, PhD. ו-Poonacha Machaiah- הקימו את Never alone, יוזמה ליצירת חזון חדש לבריאות רגשית ונפשית.

אולי, כפי שאתה יודע, אני שחקן. בהיותך שחקן, אתה צריך ללכת מעבר למה שאתה רואה. אתה צריך לצלול לתוך חקר ההתנהגות האנושית. לפעמים, אתה צריך לשחק דמויות כל כך רחוקות ממך. אז, כבר, זה מוח פורה.

להיות רגיש ולהיות פגיע זה חלק מלהיות אמן. זה התהליך: אנחנו חושפים את הצללים הפנימיים שלנו, שלעתים קרובות אנחנו לא יודעים איך להגדיר אותם.

לרוע המזל, לפני שנתיים וחצי, אחותי הקטנה, פולט רייט, שאני כל כך אוהבת, נפטרה בהתאבדות.

היכה אותי לבית המשפט לראות שאני לא יכול לראות את זה. זה היה א משבר פנימי גדול שנאלצתי להתמודד איתו לצד המשבר המשפחתי שלי. אז להיות הבכור, מה אנחנו עושים? אנחנו צוללים למה זה למה ולמה יש תשובות רבות ושונות. ואין תשובה אחת, אבל אחת מההנעות הפנימיות היא גזירה.

סינקרודיסטין הוא משהו מדהים, כי אתה בבריכה שלך או בבוץ שלך, ואז אתה מתעורר ואומר "איך בעצם אני יכול לשנות ולתרום למתן כלים למודעות לבריאות הנפש?"

אפילו לא הייתי מודע לכך שבריאות הנפש היא בעיה, כי אנחנו חושבים שאנשים שיש להם בעיות נפשיות בספקטרום הרחב יותר צריכים להיות ממוסדים, צריכים להיות מבודדים עם מומחים. בעוד שבעצם יותר מאי פעם הודות למגיפה הזו, עלינו להרחיב את המודעות הזו. זה קורה לנו.

כוונות יומיומיות לבריאות רגשית

פיתחתי מדיטציה כמשהו שהוא הכלי מספר אחת שלי. וכשאני אומר מדיטציה, זה באמת נכנס למדע ההקשבה. פגיע לא אומר שאתה צריך להתחבא ממנו. זה באמת להיות אדיב. מדיטציה מאפשרת לך להקשיב ולקחת באמת את המחשבה.

כל בוקר שאני מתעורר, אני עושה מדיטציה. לפעמים אני משתמש במנטרות, אבל גם אני יוצר כוונות. יש לי את ארבע הכוונות האלה שחשובות להיום. איך שהם יוצאים, הם ייצאו ויפגינו את הדרך. הכוונה היא: "האם אוכל להשתחרר מסבל?", "האם אהוביי יהיו חופשיים מסבל?", "אם פגעתי במישהו, אני מקווה שהכאב שלו יהיה שקוע באושר".

אלו כוונות קטנות. אז איך אתה נושא את עצמך לאורך היום? אני צריך גוף משמח ואנרגטי, אז אני עושה את הכוונה הזו: "אני מגלם גוף משמח ואנרגטי".

אני יוצר את הכוונות האלה שהן מחויבויות פנימיות. אתה מקבל את ההתחייבויות האלה אחרי המדיטציה שלך כי היא מטביעה אותה במרחב המנטלי הזה.

לכולנו יש את המרחב הנפשי הזה. כיצד אנו עוסקים במרחב הנפשי? העובדה שאנחנו לא דואגים לעצמנו נובעת מכך שאנחנו לא עוסקים במרחב הנפשי. אנחנו אפילו לא מבינים שזה קיים. אז אנחנו נסחפים על ידי הפוליטיקה העולמית. כל הטרגדיות הגיאו-פוליטיות החברתיות הללו שאנו רואים כל הזמן.

זו הסיבה שתחילת היום כל כך חשובה, היא פשוט לעסוק כמו שאתה מתחבר למרחב המנטלי. המרחב הנפשי הזה הוא היגיינה נפשית. אנחנו שוטפים שיניים. איך אנחנו מנקים את המוח שלנו?

גישה למרחב הנפשי שלך

אם תעצום עיניים רק לשנייה. התמקד בנשימה ופשוט תראה איך פתאום הגוף שלך חי יותר מאשר כשהעיניים שלך נפקחות. המרחב הנפשי הזה הוא לא רק התחושות בגוף שלך, אלא זה איכות ההקשבה. אנחנו מנצלים את התחושות שלנו.

אנחנו נכנסים למרחב שמכיל את המחשבות. פתאום אתה פוקח את העיניים, והעולם נמצא מחוץ לך. יש את העולם שאנו קוראים לו, הייתי אומר, המציאות היומיומית. ובכל זאת כשאתה עוצם את העיניים, אתה יוצר הקשבה עמוקה יותר למרחב הזה שנמצא בתוך ומסביב למציאות היומיומית. אז זו הדרך הראשונה להתחבר למרחב הנפשי שלך.

פתרון לשחרור רגשי

תחושת התסיסה קשורה לעתים קרובות לגוף. אז אתה תמצא אותו. בדרך כלל, התסיסה מגיעה באזור החזה. פעימות הלב שלך מעט יותר מהירות. הטמפרטורה של גופך מעט יותר חמה. כשאתה עוצם את העיניים ואתה מזהה איפה זה, אתה מתחיל להרחיב את המודעות. הרחבת ה מודעות של המרחב הנפשי שלך מדלל את הסימפטומים על הגוף שלך, בהוויה שלך, של התסיסה הזו.

הדבר שבו אנחנו מתחברים, וזו הסיבה שזה חשוב, הוא דרך סיפור. זו הסיבה שאנחנו צריכים להשתחרר מהסיפורים שלנו, כי אם אני נותן משמעות לתחושה הזו שהתרחשה מאירוע, בדרך כלל התחושות והגירויים וההחמרות האלה קורות מאירוע שקרה בעבר. אבל הסיפור לוקח את האירוע על העבר ומביא אותו לגופנו ברגע ההווה. משמעות הסיפור: "זו אשמתי שגרמתי לכאב" או "האדם הזה עשה לי את זה ואני מרגיש ככה, זה מה שקורה עכשיו". אז אני מביא את כוחו של הסיפור.

כשאתה ממזג מוחות ביחד, כשאתה ממזג מגזרים שונים בחברה, כשאתה ממזג אנשים שונים שיש להם את הטכניקות שלהם, שיש להם את הדרכים שלהם להקל על הסבל, מה שזה לא יהיה להיות משוחרר מסבל ממרחב נפשי, מאי-רווחה פיזית לעוצמה של שייכות. לכל אחד יש משהו כי כולנו ייחודיים וכולנו צורות שונות של ביטוי החיים.