למה להתמקד במדעי ההרהורים עכשיו

המדע המהורהר הוא אינטרדיסציפלינרי ומטרתו להבהיר שינויים כאלה במוח/מוח/גוף על פני תחומים קוגניטיביים, התנהגותיים, רגשיים ותפיסתיים. אלה מתמקדים בקשר בין שינויים כאלה לנוירוביולוגיה ולחוויה בגוף ראשון.

במהלך 2500 השנים האחרונות, שיטות מיינדפולנס נעו לאט מצפון הודו על פני רוב אסיה ולבסוף הגיעו למדע ולתרבות המערביים בסוף המאה ה-20. זה סימן אירוע חשוב בהיסטוריה האנושית מכיוון שלראשונה מזה אלפיים וחצי שנה, חוכמת המסורות הקונטרפלטיביות יכלה להיות משותפת, להבין ולאמץ על ידי בני אדם ברחבי העולם ולהעריך על ידי המדע. שיטות מיינדפולנס אלו הולידו תחום ידע חדש - מדעים מהורהרים, החורג מנקודת המוצא שלו (מיינדפולנס) ומוקדש לפריחה האנושית.

מיינדפולנס במדע

נאמר כי היסודות של תרגול המיינדפולנס הוקמו על ידי הבודהה, ועד היום הם משמשים כמדריך המהותי לקראת שלום, חופש ואושר גדולים יותר. ישנם ארבעה שלבי מיינדפולנס:

  1. תשומת לב לגוף ולאלמנטים (תשומת לב לנשימה, לצעדים שלנו בזמן ההליכה, לעיסה באכילה מודעת, תשומת לב לאיברים שלנו וכו');
  2. תשומת לב לרגשות (תשומת לב לרגשות מענגים, כואבים וניטרליים);
  3. מיינדפולנס של התודעה (מיינדפולנס למצב הנפש שלנו); ו
  4. מיינדפולנס של אובייקטים נפשיים (מודעות למחשבות, רעיונות ותפיסות שלנו).

ארבעת היסודות המשמעותיים הללו של תרגול מיינדפולנס מראים לנו כיצד אנו יכולים להתחיל עם משהו פשוט כמו תשומת לב לנשימה ולפרוח לרמות עמוקות יותר של עצמנו כדי לטפח שלווה, חופש ואושר גדולים יותר בחיינו. אם לצטט את הסנדק של המיינדפולנס המודרני, פרופסור ג'ון קבט-זין: "מיינדפולנס הוא תרגול של הפניית תשומת לב מכוונת לחוויות המתרחשות ברגע הנוכחי ללא שיפוט," שזו מיומנות שפותחה באמצעות מדיטציה ממוקדת.

מיינדפולנס, ומסורות קונטרפלטיביות מזרחיות אחרות כמו מדיטציה, יוגה, נשימה אינטנסיבית, דקלום מנטרה, הולידו בסופו של דבר את תנועת המדעים הקונטמפלטיביים במערב. הפרקטיקות הבודהיסטיות המשולבות במדעים הקונטרפלטיביים כוללים שיטות מגוונות לטיפוח שקט מדיטטיבי (סאמאטה) ותובנה מהורהרת (ויפאסנה). שיטות מדיטציה אלו נלמדות הן בבתי ספר תרוואדה והן מהאיאנה בבודהיזם, עם כמה הבדלים קלים בגישה.

מהו מדע קונטמפלטיבי?

המדע הקונטמפלטיבי מתחזה לגשר בין המחקר האמפירי של מדע התודעה לבין הניתוח הסובייקטיבי שלו באמצעות התבוננות. תחום מחקר זה מתמקד בשינויים בתוך הנפש והגוף האנושי כתוצאה מתרגולים קונטמפלטיביים, כגון יוגה, מדיטציה המבוססת על מיינדפולנס או טאי צ'י. המדע המהורהר הוא אינטרדיסציפלינרי ומטרתו להבהיר שינויים כאלה במוח/מוח/גוף על פני תחומים קוגניטיביים, התנהגותיים, רגשיים ותפיסתיים. אלה מתמקדים בקשר בין שינויים כאלה לנוירוביולוגיה ולחוויה בגוף ראשון.

הרהור כמונח מגיע מהלטינית 'הִתבּוֹנְנוּת'ויוונית'תיאוריה.' המונח גם מופיע לעתים קרובות בתנ"ך יחד עם המילה 'מדיטציה'. ובכל זאת, זה נראה גם במסורות ודתות אחרות המבוססות על חוכמה. בתקופה הקלאסית, התבוננות ומדיטציה נתפסו כטכניקה כללית של מיקוד תשומת לב להעמקת מצבי השלווה, הריכוז והתובנה.

מדעים מהותיים כוללים גם חקירה של עקרונות יסוד של רווחתנו, כולל תחושת משמעות ומטרה, דרכים להכיר ולחוות את העולם, סוגים אלטרואיסטיים של מוטיבציה, טוב לב, אהבה, הכרת תודה, חמלה, סליחה והבנה פילוסופית של עצמנו, חוכמה וטבע הסבל. בנוסף, מדעים מהורהרים עשויים לכלול גם חקירה של צדק חברתי, סכסוך ושלום לאנושות.

שיטות הרהור והיתרונות שלהן

תרגול קונטמפלטיבי מתייחס לסוג מסוים של התבוננות בו ישנה התמסרות מוחלטת לגילוי, הבהרה והפגנה של טבעה של המציאות. התבוננות מתייחסת גם לסגנון רפלקטיבי של קוגניציה שיכול לאפשר לנו לעסוק בפעולה משמעותית, לשרת את עצמנו ואחרים בחברה.

בשנים האחרונות, מחקרים רבים הראו כי טכניקות מדיטציית מיינדפולנס קשורות להפחתת מתח, חיזוק התפקוד החיסוני, מיתון דיכאון וחרדה והפחתת הדיווחים על כאב כרוני בחולים. בהתחשב ביתרונות הפסיכולוגיים והפיזיולוגיים הברורים של טכניקות מדיטטיביות בהקלה על חרדה, מתח ודיכאון, נראה די ברור שהגישות המזרחיות והמערביות השתלבו בהצלחה.

התקדמות נוספת במדע המהורהר ובפרקטיקותיו אפשרו לנו לחשוף דרכים לדאוג לעצמנו ולאחרים המקדמות שלום, אושר, בריאות ורווחה עבור יחידים וקהילות. על ידי לימוד פרקטיקות קונטמפלטיביות מגוונות, מבוססות ראיות, אנו יכולים כעת לזהות מדוע, כיצד ומתי פרקטיקות מסוימות יכולות להועיל לבריאותנו, המיקוד, הרווחה, הלמידה, החמלה העצמית, האמפתיה, הרגשות החיוביים, פעולת חמלה, תקשורת ו מניעת שחיקה.

במילים פשוטות, תרגולים הרהורים מאמנים מיומנויות על ידי הצבת מידה מסוימת של אילוץ או הטלת משמעת כלשהי על הרגל נפשי או פיזי בדרך כלל בלתי מווסת. המאפיין המגדיר שלהם הוא שהם דורשים מאנשים להפעיל שליטה מרצון כדי להתמקד באובייקטים ספציפיים (למשל, הנשימה שלהם) או בתכנים נפשיים (כגון סבלם או הקלה ממנו). תרגולים קשובים ומודעים כאלה מביאים לפיתוח היכולת להתרכז, להבין ולנהל ביעילות רגשות ומתח, להשיג ידע על עצמך ולטפח גישה פרו-חברתית.

אי דואליות ומדעי ההגות

טיפוח שינוי תפיסתי הרחק מזיהוי עצמי דומיננטי של האגו למימוש עצמי ומודעות לא-דואלית היא מטרה של פילוסופיות ופרקטיקות מדיטטיביות רבות, כולל פרקטיקות מהורהרות. שיטות מימוש לא-דואלי הן רבות וכוללות תהליכים קוגניטיביים של חוסר הזדהות, התבוננות בשאלה עתיקת היומין 'מי אני?', ישיבה במודעות ללא כל אובייקט של מיקוד, בידוד מודעות לא-דואלית באמצעות תשומת לב ממוקדת, או שימוש במנטרה. למרות שתשומת לב כשלעצמה אינה מודעות לא דואלית, היא יכולה להיות אחת הדרכים המשמשות לגשת אליה.

באמצעות שיטה זו של מימוש לא דואלי, אדם מאבד כל תחושת נפרדות מהעולם וחווה את העולם כעצמי. מצב מודעות כזה מאופיין בדרך כלל בתחושת אהבה גדולה לזולת ובתחושת חופש מחשבות ורגשות. כפי שמסביר הרופא חוויאר גרסיה קמפאיו בספרו 'ריק וחוסר דואליות,' הכרת עצמך באמצעות מימוש לא דואלי מאפשרת לנו להשתחרר מזהות פחות אותנטית, מונעת אגו. זו מטרה ששווה להילחם עליה.

מדעים קונטמפלטיביים ושלום יסודי

בעוד שמדעי המוח והפסיכולוגיה שפכו את אורם על התהליכים הקוגניטיביים המאפשרים לנו לשרוד ולפרוח, המדע המהורהר מספק פרספקטיבה פורצת דרך להרחבת היכולת האנושית לממש רווחה אמיתית. זה גם יוצר קישור בין העולם החומרי לתחום התת מודע העולה על ההבנה המסורתית מבוססת המדע של העצמי.

ללא אימון המוח והלב, אנשים אינם מסוגלים להיות שלמים עם עצמם. לפיכך, הם אינם מסוגלים ליצור עולם שליו עבור עצמם ולאחרים. טיפוח של אהבה, שלווה, חמלה והרמוניה חיוני לפתרון הקונפליקטים והבעיות שעומדות בפני האנושות כיום. שלווה אמיתית, שלווה, יכולת קשב ומיקוד הם כלים מכריעים עבור אלה שרוצים חקירה עצמית והבנה עצמית. אם מטרת חיינו היא 'להכיר את עצמך', אין דרך טובה יותר לעשות זאת מאשר באמצעות פרקטיקות מהורהרות.

למה? כי פרקטיקות קונטמפלטיביות הן פתרון לסבל שנגרם מהזנחה של חיינו הפנימיים. רק על ידי שילוב ושילוב של פרקטיקות קונטמפלטיביות נוכל להגיע לבסיס שלום אישי ולהתחיל לרפא את העולם. על ידי שילוב של פרקטיקות אלו, נוכל ללמוד להתמודד טוב יותר עם העליות והמורדות של החיים ולטפח ערכים אתיים ורגשות חיוביים כמו אהבה, שלום, חמלה ושוויון נפש. יתרה מכך, פרקטיקות אלו יכולות לעזור לאנשים בעיסוקיהם האינטלקטואליים על ידי חידוד תשומת הלב שלהם, פיתוח מיקוד מתמשך ומתן כלים להתמודד עם קשיי החיים. לפיכך, ניתן לראות במדעים המהורהרים ובפרקטיקותיהם את הדרך לצאת מהסבל עבור אנשים וכל העולם.

מחקרים הראו שכאשר אנשים לומדים מדיטציה או כל תרגול מהורהר אחר, הם יודעים שאפשר לעצור דפוסים רגשיים ומושגיים שחוזרים על עצמם ולהתכוונן לפוטנציאל האמיתי של התודעה. הם עשויים לחוות חופש מדיכאון, חרדה, חשיבה שיפוטית נוקשה וכו'. הם יכולים להגיע לתחושת העצמה במדיטציה כאשר הם מבינים שהם לא חייבים להיות קורבנות של השליליות החוזרות ונשנות של הנפש. הם יכולים לראות כיצד הביטחון העצמי הזה משפר לאט את כל תחומי חייהם.

למרות שמדיטציה נתפסת לפעמים כדחף המודרניסטי לגילוי עצמי ולשינוי, מה שמדענים מהורהרים מצפים מאדם לגלות הוא אי-קיומו של עצמי מאוחד. עם זאת, נניח שמדיטציה או כל תרגול מדיטטיבי אחר נלקח ככלי לשיפור עצמי. במקרה כזה, זה יכול לחזק את האגו ואת רעיון העצמי במקום להוביל לאי-עצמי. לפיכך, הדרך הנכונה לנהוג בתרגולים אלו היא לא לרדוף אחרי שיפור עצמי אלא חמלה כלפי כולם. אחרת, שיטות הרהור שננקטו לשיפור עצמי יטפחו בהכרח זהות עצמית.

הנקודה של מיינדפולנס, מדיטציה ותרגולים הרהורים היא לא לנתק את מוחנו מהעולם הפנומנלי אלא לאפשר למיינד להיות נוכח במלואו בעולם ולטפח חמלה, אהבה ושלווה באינטראקציה שלנו עם העולם. אנחנו צריכים להיות נוכחים באופן מלא במעשינו כדי שהתנהגותנו תוכל להפוך בהדרגה להגיב ומודע לא רק לתפיסות שלנו אלא לכלל באמצעות תובנה מלאת חמלה לגבי מצבם הקשה של אחרים. האמת היא שאנחנו יכולים לשנות את העולם לטובה, אבל כדי לשנות את העולם, אנחנו צריכים להתחיל מעצמנו. אכן מטרה שווה.

עם החדש יו"ר הקרן העולמית לאושר on מדעי המחשבה באוניברסיטת סרגוסה בספרד, אנו יוצרים את אחד המרכזים המתקדמים ביותר למעבר מהידע והפרקטיקה הנוכחיים.

שיתוף

מה את/ה מחפש?

כל הקטגוריות

חג האושר העולמי 2024

לחץ לפרטים נוספים

אולי תאהב גם

הירשם כמנוי

אנו נעדכן אותך בתגליות חדשות ומשמעותיות